בראשית פרק ב

א ויכלו השמים והארץ, וכל-צבאם.  ב ויכל אלהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבת ביום השביעי, מכל-מלאכתו אשר עשה.  ג ויברך אלהים את-יום השביעי, ויקדש אתו:  כי בו שבת מכל-מלאכתו, אשר-ברא אלהים לעשות.  {פ}

ד אלה תולדות השמים והארץ, בהבראם:  ביום, עשות יהוה אלהים–ארץ ושמים.  ה וכל שיח השדה, טרם יהיה בארץ, וכל-עשב השדה, טרם יצמח:  כי לא המטיר יהוה אלהים, על-הארץ, ואדם אין, לעבד את-האדמה.  ו ואד, יעלה מן-הארץ, והשקה, את-כל-פני האדמה.  ז וייצר יהוה אלהים את-האדם, עפר מן-האדמה, ויפח באפיו, נשמת חיים; ויהי האדם, לנפש חיה.  ח ויטע יהוה אלהים, גן-בעדן–מקדם; וישם שם, את-האדם אשר יצר.  ט ויצמח יהוה אלהים, מן-האדמה, כל-עץ נחמד למראה, וטוב למאכל–ועץ החיים, בתוך הגן, ועץ, הדעת טוב ורע.  י ונהר יצא מעדן, להשקות את-הגן; ומשם, יפרד, והיה, לארבעה ראשים.  יא שם האחד, פישון–הוא הסבב, את כל-ארץ החוילה, אשר-שם, הזהב.  יב וזהב הארץ ההוא, טוב; שם הבדלח, ואבן השהם.  יג ושם-הנהר השני, גיחון–הוא הסובב, את כל-ארץ כוש.  יד ושם הנהר השלישי חדקל, הוא ההלך קדמת אשור; והנהר הרביעי, הוא פרת.  טו ויקח יהוה אלהים, את-האדם; וינחהו בגן-עדן, לעבדה ולשמרה.  טז ויצו יהוה אלהים, על-האדם לאמר:  מכל עץ-הגן, אכל תאכל.  יז ומעץ, הדעת טוב ורע–לא תאכל, ממנו:  כי, ביום אכלך ממנו–מות תמות.  יח ויאמר יהוה אלהים, לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו.  יט ויצר יהוה אלהים מן-האדמה, כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים, ויבא אל-האדם, לראות מה-יקרא-לו; וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה, הוא שמו.  כ ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמים, ולכל, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו.  כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם, ויישן; ויקח, אחת מצלעתיו, ויסגר בשר, תחתנה.  כב ויבן יהוה אלהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם, לאשה; ויבאה, אל-האדם.  כג ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמי, ובשר מבשרי; לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה-זאת.  כד על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.  כה ויהיו שניהם ערומים, האדם ואשתו; ולא, יתבששו.

Dictionnaire des femmes juives en France. BENICHOU-ABOULKER Berthe

Poeme ecrit par la mere de Colette Aboulker Muscat

Tout croît intensément sur ton sol, Algérie !
Arbres, fleurs et blé d’or protégés par Cérès,
Fruits juteux, fruits de chair : Fatma, Rachel, Inès,
Zohra la mulâtresse ou la blanche Marie.

Que n’ai-je telle un chantre une langue fleurie
Pour célébrer le champ d’olivier, d’aloès
Où parfois vient rôder l’ombre de Cervantès
Prisonnier du Pirate en vieille Barbarie.

Exhalant des parfums de menthe et de henné,
Cités d’ardent essor et de luxe effréné :
Alger, Oran, Cirta, débordantes de sève

Ouvrent en éventail leurs bras blancs ou dorés
Pour recevoir le jour. En prismes irisés
Se transforment alors les rochers ou la grève

Posted using ShareThis

U2 on YouTube – Live from the Rose Bowl

c’était…….. magique! un grand moment de communion avec tous les terriens branchés sur Internet . la mondialisation, quoi.

Cinéma: Trailer/interview La Possibilité d’une ile

Biblique!!!!!!!!!

Col. Richard Kemp on the U.N. Goldstone Report

Bien entendu les commentaires ont du etre desactives a cause des nuisibles a qui on donne libre expression.
Bravo Tsahal! Honte a ses detracteurs!

Gracias a la vida/ Mercedes Sosa

c’est tellement plus fort que tous les mots que je pourrais trouver.

יהודית רביץ
מילים ולחן: אהובה עוזרי

האיש ההוא הוא עולמך
שכחת הכל גם את ביתך
הכל דומם בתוך חדרך
נעול סגור גם שערך

האיש ההוא הוא עולמך
אחריו תלכי גם באש
דומיה הלב פועם
לא מאמינה איך זה קורה

חלף הזמן אישה יפה
וחום הלב, גופך לך קורא
אש בוערת בך
ליל סוער לך
מה עשה לך
הכל נשבר בך
יום ויום לך אחכה
אם תרצי עולם אחצה

לראות אותך ביום בהיר
לומר לך יש עוד חיים
לזכור איתך ימים יפים
את העבר לא שוכחים

לראות אותך ביום בהיר
הלב סוער מי יאמין
ילדות יפה על חוף לבן
בלב נשאר לעולם

חלף הזמן אישה יפה.

יהודית רביץ – האיש ההוא

un chant magnifique! je l’ai choisi en ce jour ou j’ai vu le visage de cet enfant nommé Gilad Shalit sur une vidéo faite par des behemots.